כיהודים, העיסוק שלנו במלחמת העולם השנייה נסוב רוב הזמן, ובצדק, סביב השואה. הספר הזה מציע זווית צילום אחרת לסט שנדמה לנו מוכר ומפנה את הזרקור אל האליטה התרבותית של גרמניה ברפוליקת ויימאר ואחריה, בשלטון הרייך. זהו ספר עלילתי שמבוסס על סיפור אמיתי: הדמות הראשית היא ג'ו פאבסט, במאי שמביא אל הדפים שילוב מהפנט של חשיבות עצמית, פחד, חמלה וניכור. קרנפים רבים, כלומר אנשים שהסכינו עם הכיוון שאליו השלטון סוחף בתמורה לטובות הנאה משלהם, התהלכו בגרמניה ובשטחים שכבשה, ונהנו עד בלי די מהכוח והכבוד שהוענקו להם בתמורה לשיתוף פעולה עם המשטר – גם בעולם השואו־ביזנס, הקולנוע והמשחק, שהרי תחת המשטר כולם משחקים את התפקיד שיועד להם. מעצם טיבו כגיבור המרכזי, פאבסט אוחז במורכבות גדולה יותר.
אודה ואתוודה: את פאבסט לא הכרתי עד שפתחתי את הספר ששוטח את סיפור חייו ויצירתו, אבל מתברר שהוא היה במאי בשר ודם שקנה את תהילתו בכמה סרטים בתחילת דרכו של הקולנוע ואפילו גילה כוכבות כמו גרטה גרבו. המפגשים המתוארים בספר, של פאבסט עם דמויות אמיתיות ומוכרות יותר ממנו כמו גרבו ולואיז ברוקס, ולהבדיל לני ריפנשטאל ויוזף גבלס, מגובים בעובדות היסטוריות ובתחקיר מקיף שערך קלמן על התקופה, על חיי האיש ועל הקולנוע.
הבמאי | צילום:
מרכז המורכבות של דמות הבמאי נעוץ בשאלה מדוע חזר למדינות הרייך. פאבסט הצליח לברוח לארצות הברית ואפילו לעבוד שם מעט לפני שחזר לאוסטריה לטפל באימו. העובדה שלא הצליח להשתלב שם ולמצוא את מקומו בתרבות החדשה לא עוזרת לפיזור הערפל סביב הסיבה שבגינה נשאר עם משפחתו באירופה הבוערת, ובמקום לברוח מהר ככל האפשר החל לעבוד עבור המשטר של הרייך. הוא לא יוצר סרטי תעמולה מובהקים, זוכה לערכי הפקה גבוהים מבחינת סדר, ארגון ומשמעת, ולמרות התערבות מצמיתת דם מצד אישים במפלגה, הוא יוצר סרטים עלילתיים תוך כדי תהליך ההתפרקות שעוברת אשתו והשתלבות בנו בחינוך הנאצי. חלק מהפרקים בספר נכתבים מנקודת המבט שלהם, שמוסיפה נפח לעיסוק בתמות השונות.
הכי מעניין
דניאל קלמן, יליד גרמניה שחי בין ניו־יורק לברלין, הוא סופר מוכר עם שורשים יהודיים, וספריו הקודמים זכו להצלחה. גם ספר זה נכנס לרשימה הקצרה של פרס בוקר הבינלאומי, ולא בכדי. מדובר בטקסט שמעלה שאלות בנושאים מהותיים תוך כדי שימוש בטכניקות ספרותיות מצוינות, והוא בעיקר מאפשר מרווח נשימה קומי נחוץ חרף הנושאים הקשים והקרקע שעליה הכול מתקיים. לצד היכולת לתאר דמנציה ובלבול, להביע אימה לופתת עצמות ולכתוב דיאלוגים אירוניים, הוא מדייק במילים ספורות תובנות עמוקות על אמנות ויצירה. הדבר ניכר במיוחד בתיאור השסע בנפשו של פאבסט – מי שמצד אחד מאמין כי העיקר הוא ליצור, אך מן הצד האחר יודע היטב שהאמנות שלו נפגמה מעצם היותה מטעם.
נקודת החולשה של הטקסט היא דווקא הסוף שלו, שיוצא החוצה מהדמויות המרכזיות אל דמות יחסית שולית שמרחפת מדי פעם בספר. אולי זה כי קשה מאוד לחתום את העיסוק בשאלות שקלמן מפזר לאורכו של הספר, שנוגעות ביצירה, תשוקה, משפחה, יושרה וכבוד באחת מהתקופות האפלות בהיסטוריה. בכל מקרה, מדובר בקריאה מומלצת ומעוררת מחשבה על יושרה אמנותית בעולם מתפרק, ועל נפש האדם במצבי קצה ובכלל.
הבמאי / דניאל קלמן / פן הוצאה לאור / 364 עמ'
שלושה ספרים למוצאי הבחירות
קריאה ראשונה: 61 סיפורים קטנים וגדולים על הכנסת / טל אלוביץ' ואיתי סתת / מטר
פכי מידע מעניינים ומסקרנים על הכנסת בכל שנותיה. בספר שלושה חלקים: אנקדוטות על המקום, על הטריקים ועל האנשים.
קריאה ראשונה 61 סיפורים קטנים וגדולים על הכנסת | צילום: הוצאת מטר
השיטה: שיטת הבחירות והמנגנון מאחורי הכאוס הפוליטי בישראל / יוסי מלצר / ניב
ספר ששופך אור על האופן שבו הפתקים שמשלשלים לקלפי הם רק חלק אחד ממנגנון הבחירות בפוליטיקה הישראלית.
| צילום: השיטה – שיטת הבחירות והמנגנון מאחורי הכאוס הפוליטי בישראל
הדרך ל–77: קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים / ערן אלדר / עם עובד
בבחירות לפני כמעט 50 שנה התבצע המהפך, אך הספר מתחקה אחר התהליכים הפנימיים שכרסמו בכוחה של מפא"י והביאו לסיום שלטונה.
עם עובד | צילום: הדרך ל–77: קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים
המלצות ספרים נוספות
