כרזות בגווני סגול פרושות על רצפת המשרדים השכורים המשמשים את מפלגת "עמך ישראל" ברמת־גן, רומזות לעברו הצבאי של העומד בראשה כמפקד חטיבת גבעתי. "יש למי להצביע", קורא הכיתוב מעל תמונות פניהם של המועמדים בשלטים שישוגרו מכאן להיתלות ברחבי הארץ. יו"ר המפלגה, עופר וינטר, לא מסתיר את ההתלהבות. זו שעת צהריים מאוחרת של יום שני, וההודעה מירושלים מבשרת כי הפור נפל: "עמך ישראל" נרשמה לריצה עצמאית בכנסת. כל הלחצים של הרגע האחרון, הקריאות לחיבורים, הפניות האישיות אל המתמודדים – הסתיימו לעת עתה. מעבר לדלת נשמעים צהלולי קו־לו־לו מן המסדרון. "אמרתי לכן, אנחנו עמך", הוא מרוצה.
פוליטיקה זה יותר קשה משחשבת?
"אני לא יודע אם זה יותר קשה, קודם כול לא יורים עליך", מחייך וינטר. "לא חשבתי שאני רוצה להגיע למרחב הזה. ראיתי אותו מהצד כמי שעבד תחת ארבעה שרי ביטחון, וזה לא עשה לי הרבה חשק. העדפתי להיות על מדים. אבל 7 באוקטובר עשה את השינוי שלו אצל כולם, אפילו אצל אשתי שמאוד לא רצתה את הסיפור של הפוליטיקה".
הכי מעניין
נדמה שלא צריך להציג את תא"ל במיל' עופר וינטר, גיבור הלחימה בעזה בצוק איתן, שעד לפני שבועות ספורים היה הרכש הנחשק ביותר בקרב מפלגות הימין. אולם לפני כשבועיים בלבד, ברגע הכמעט־אחרון במכוון, הוא השיק ברוב טקס את מפלגתו החדשה. מאז, במרבית הסקרים היא מפלרטטת עם מעבר זהיר של אחוז החסימה, מנקזת אליה את חששות הימין מתרחיש של פיצול והפסד נוסח בחירות 92'.
"אני שומע את הקולות, זה קמפיין מתוזמר", טוען מצידו וינטר. "הגשנו רשימה, אנחנו הולכים עד הסוף, והולכים לנצח. מעולם לא יצאתי לקרב במטרה להפסיד. אנחנו רצים כדי לדאוג למשרתים, למילואימניקים, שתהיה העדפה מתקנת אמיתית. בעזרת ה' לא רק שאנחנו נעבור, נהיה הפתעת הבחירות", הוא מלא ביטחון.
ואם לא?
"אני חושב שזו קונספציה. זו לא שנת 92'. אנחנו שלוש שנים אחרי האירוע הכי טראומטי בתולדות המדינה, שלוש שנים שבהן אנשים נושאים בעול המילואים, וכל פעם אמרו להם 'הפעם זה עד הניצחון המוחלט'. הם מרגישים מרומים. אנשים איבדו מקומות עבודה, בתים מתפרקים – ולא ניצחון ולא מוחלט. תהיה פה הצבעת מחאה של אנשים שבלעדינו לא היו הולכים בכלל להצביע, או מצביעים לאיזנקוט שמתחפש לימין, לליברמן, אולי אפילו לבנט. גם בערוץ 14 אמרו שחייבת לקום מפלגה חדשה, אבל מיד כשהיא קמה התחילו לרסק אותה, מהבית. הולכים לנו על הראש בכל הכוח.
"אני אומר, תשאירו לנו להביא את עם ישראל האמיתי. לא אני ולא כל מי שבא איתי חיפש כיסא. באנו לשנות. יש פה הרבה אנשים שהיו להם שריונים במפלגות אחרות. נטעלי שם־טוב, יוסף חדאד, ללי דרעי ואחרים. אבל לא באנו לקבל כיסא אלא לקבל החלטות למען מדינת ישראל".
ואין לך איזה כאב בטן, שאולי תגרום למנדטים ללכת לפח ותביא את הימין להפסד?
"יש לי כאב ראש מכל הקקופוניה, אבל כאב בטן אין לי. אני פועל מהשכל, מזהה שזה הדבר הנכון. לא מתוך אגו, אני עובד על המידות שלי כל יום. אני אומר לכם, אנחנו ההצלה של גוש הימין".
עוד כתבות בנושא
אתם על גבול אחוז החסימה. האפשרות שתיפלו קיימת מאוד.
"אנחנו נילחם. כשאריק שרון ניסה לצלוח את התעלה, לא נתנו לו. כשניסיתי לעשות פעולות בצוק איתן, לא נתנו לי. נלחמתי בשביל זה. אנחנו מבינים את הסיטואציה. אני מסתובב שנתיים וחצי בעם ישראל, והוא מתחנן 'תביאו לנו משהו אחר'. מי שחושב שלא נעבור, לא מבין מה קורה. אנחנו מביאים רוח חדשה. ותפסיקו עם הפחדים. כל דבר חדש יש בו פחדים. אנחנו בטראומות – מבנט שעבר לצד השני, מבחירות 92'. אם מישהו עשה חלילה תאונת דרכים, זה לא אומר שמעכשיו הוא לא יֵצא מהבית. חייבים להתקדם, לנסות לבחון דברים נוספים. אנחנו באמת מביאים בשורה אחרת, תנו בנו אמון, תנו לנו להיות המפלגה הגדולה ביותר בימין. אנחנו ההתחלה של השינוי הגדול, פוליטיקה שבה מילה היא מילה. שכשאומרים משהו, מתכוונים אליו".
מי לא מתנהל ככה והמילה שלו היא לא מילה?
"לא רוצה לדבר על אחרים, במיוחד לא בערב ראש השנה".
לא תצליח להישאר כזה.
"אבא שלי אמר לי במשך שנים שאני נאיבי. אמרתי לו 'אבא, נאיבי אבל לא מטומטם'. יש לי מצפן ערכי. כל חיי אני רותם אנשים, מחבר בין אנשים. עדיין האנשים ברשימה מקבלים טלפונים על בסיס יומי כדי לנסות לפרק אותנו".
יש רבנים שאתה בקשר איתם?
"אני מחובר לרב אלי סדן עשרות שנים".
מדוע הוחמצה ההגירה
בשבעה באוקטובר הוא קפץ בעצמו לשטח, כבר נטול תפקיד רשמי. מאז הסתובב לא מעט בדרום, אפילו שכר קרוון במושב יושיביה. שם, הוא מתאר, נפגש בין השאר עם ראש המל"ל לשעבר גיורא איילנד, והציג לו את מה שזכה לכינוי "תוכנית הגנרלים", לביתור הרצועה והעברת האוכלוסייה דרומה. לדבריו הוא כתב אותה כבר ב־9 באוקטובר.
שלוש שנים לפרוץ המלחמה, אנחנו במקום שהיינו צריכים להיות בו?
"נורא ואיום. לא, ממש לא".
בכל החזיתות?
"כן. מול איראן אני חושב שיש הישגים טובים, למרות שגם שם היינו רוצים להיות במקום אחר, אבל יותר מטרידות אותי הזירות הקרובות. בעזה, חמאס היה אמור מזמן להיות על הברכיים, ומבחינתי מזמן הייתה אמורה להיות הגירה. בלבנון צריך לייצר אזור חיץ משמעותי שממנו לא נסוגים. הייתי רוצה לראות את חיזבאללה מוכרע לגמרי. כל התמרון שלנו היה מוכוון בשלבים. נכנסנו שלוש פעמים לכל מקום, בעזה וגם בלבנון. ביהודה ושומרון הייתה הזדמנות עצומה לפרק את הרשות הפלסטינית מהנשק הכבד שלהם. האירוע הבא יבוא משם. אנחנו לא באינתיפאדה, זו מלחמה, והיינו צריכים להתנהג אחרת".
של מי הכשל בעיניך? למה כל החזיתות האלו לא נראות כמו שהיו צריכות להיראות?
"של הדרג המדיני, כל ממשלת ישראל. יש ראש ממשלה, והוא צריך לדרוש מהצבא את מה שהוא רוצה. ב־48' הצבא הסביר לבן־גוריון שהוא לא יכול להגיע לירושלים. בן־גוריון אמר 'הבנתי אתכם, ירושלים בכל מחיר', והלך על זה. אני חושב שהיו צריכים לקבל החלטות אחרות, גם בתחילת המלחמה", הוא מתייחס לאותה שיחה עם ראש הממשלה שבה ניסה לשכנע אותו לפעול באופן אחר מאשר התמרון שבוצע. "מצד אחד יש לי הערכה על ההתמודדות של נתניהו ושל ממשלת ישראל במצב שנוצר, מצד שני יש לי ביקורת קשה".
היו עסקאות חטופים, היו לחצים בינלאומיים. אתה משוכנע שלמרות כל זה היה אפשר לסיים את המלחמה בתוצאות טובות יותר?
"היו חודשים ראשונים שהיה אפשר לקבל החלטות אחרות, להגיד בעל הבית השתגע, לעשות דברים אחרים. צריך להחליט, לא למשוך את ההחלטה. צריך אומץ, וגם מוכנות לשלם מחיר. מי אמר שצריך להיות בכנסת 30 שנה? תבואו לעבוד, תלכו. זה לא מקצוע לכל החיים.
"חמישה ימים לפני המלחמה, הרצי הלוי אמר שהוא לא רוצה אותי בצבא. והוא התמיד בזה, לפחות בזה הוא התמיד. שבעה באוקטובר לא שינה את דעתו. ניסיתי להגיע למקבלי ההחלטות בדרכים אחרות, לסביבת ראש הממשלה, לסביבת שר הביטחון. שר הביטחון הקים אז צוות של חמישה־שישה אנשים, פניתי אליהם, הכרתי כמעט את כולם. אמרתי להם: חבר'ה, בואו, הדבר הכי נכון לעשות זה לא לרוץ כמו שחמאס תכנן. הם בנו את כל מערכת הלחימה בתוך השטח הבנוי ובתת־קרקע. הם ידעו שאי אפשר לעצור את צה"ל בכל עוצמתו, ולכן ייצרו משברים הומניטריים כדי לומר שיש פה ג'נוסייד, כדי שהעולם יעצור אותנו".
העולם לא היה עוצר את תוכנית הגנרלים?
"זה עמד בחוק הבינלאומי".
ובכל זאת, היה איום על ישראל באמברגו נשק.
"לא צריך לעבור בית בית ולנפץ חיילים אל כל בית בעזה. עשיתי משהו דומה לזה בחטיבה בקטן, ב־2014. לא צריך לחפש רחוק".
הוצע לך לעמוד בראש מנהלת ההגירה מעזה, לנהל את האירוע הזה. למה זה לא קרה?
"צריך לשאול את שר הביטחון ואת ראש הממשלה. אני באתי לעבוד, לא להיות עלה תאנה. כששר הביטחון ישראל כ"ץ נכנס לתפקיד, הוא קרא לי לשיחה, אמר לי שייתן מה שצריך וביקש שאוביל את ההגירה. הוא כבר היה עם הודעה מוכנה לתקשורת שאני מנהל. ביקשתי שימתין. שאלתי: למה שאאמין לכם שאתם באמת רוצים לעשות הגירה? אתם מנהלים שנה וחצי מלחמה שבעיניי לא ככה היא צריכה להיראות. הוא אמר לי 'תשמע, אנחנו מתכוונים לזה, ראש הממשלה רוצה אותך פה, אני רוצה אותך, החלפנו רמטכ"ל, והכי חשוב – טראמפ דוחק בנו לבצע הגירה. אתן לך את כל הסמכויות'. ביקשתי שבוע. ישבתי עם אנשים שעסקו בעניין, אנשי מקצוע. חזרתי אליו, אמרתי לו 'שר הביטחון, אני מאמין שאתה רוצה, אבל יש לי תנאים. תנאי ראשון, אני מבקש שתעבירו החלטת ממשלה שכל סמכויות ההגירה עוברות אליך, ואני עובד רק תחתיך'. אמרתי לו שאני מכיר את המערכת. השב"כ והמוסד לא אצלו. כשאני אבוא לדבר עם האמריקנים, ראש הממשלה יגיד 'מה פתאום, רק רון דרמר מדבר עם האמריקנים'. כשאבקש את המשטרה, יאמרו לי זה בן־גביר'".
פלסטינים בחאן־יונס, בחודש יולי | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90
אבל ככה הדברים עובדים.
"אני יודע, לכן אמרתי: אם רוצים לעשות משהו, תקבלו החלטה. מה הבעיה לקבל החלטת ממשלה? כולם רוצים את ההגירה, נכון? במשך חודש הם לא הצליחו להעביר החלטת ממשלה. תמיד התירוץ זה היועמ"שית. עבר שבוע, הלכתי בעצמי לדאוג שההחלטה תעלה במל"ל מכיוון שהכרתי את האנשים ואני מכיר את המערכת. עזרתי גם לכתוב את הצעת המחליטים לממשלה. ביום שלישי הייתה אמורה להיות לי פגישה עם אנשי התקציבים של משרד הביטחון. ביום שני אני מקבל הודעה: הדיון שלך עם אגף תקציבים בוטל. עכשיו תראו, אני מכיר את השטיקים האלה. הבנתי, ניתקתי מגע. אחרי שבוע התקשר אליי הרמ"ט של השר, הוא אומר לי 'עופר, אנחנו חייבים להתקדם עם מנהלת ההגירה'. אמרתי 'אני מחכה לכם שבוע'. אמר 'אבל תראה, מכיוון שאנחנו חייבים להתקדם, החלטנו למנות מישהו אחר'".
אתה סבור שאילו היו מתנהלים אחרת הייתה הגירה משמעותית מרצועת עזה?
"כן", הוא דופק על השולחן.
יש מדינות קולטות?
"יש, היו. היו מדינות שהסכימו לקלוט, ומדינת ישראל יודעת באופן דיפלומטי לסדר את הדבר הזה".
ואתה חושב שאתה יכול לשחזר את כל האירוע הזה? כולל איתור מדינות קולטות?
"כשהתחלתי לדבר על ההגירה, אחד האלופים אמר לי שאני משיחי, ואז טראמפ דיבר על הגירה. במקום לרוץ על זה, התעכבנו. ממש כמו שאמרו לנו 'תחילו ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעה'".
ישראל עצרה את החלת הריבונות?
"אם היינו מאוד רוצים, זה היה קורה", קובע וינטר. "תמיד אומרים שהאמריקנים לא נותנים לנו. פרופסור זכי שלום כתב שלושה ספרים שמנתחים תקופות שונות ביחסי ישראל וארצות הברית. והוא מראה מוטיב חוזר, שכמעט כל ההחלטות הקרדינליות שמדינת ישראל קיבלה, החלטות שנגעו בביטחון ישראל, היו בניגוד לעמדת הממשל האמריקני, לא משנה אם הוא היה דמוקרטי או רפובליקני".
צריך להחיל היום ריבונות ביו"ש נגד עמדת הממשל?
"לישראל יש סדר עדיפויות. קודם כול תכריע את הזירות. בואו נסיים את המלחמה בעזה, לעזור להם להגר. אחר כך נראה".
השר בצלאל סמוטריץ' אמר עם בחירתו של הנשיא טראמפ לכהונה שנייה ש־2025 תהיה שנת ריבונות. אי אפשר להגיד שהוא לא רצה.
"אני חושב שעשו דברים טובים ושקרו דברים טובים ביהודה ושומרון. צריך לדעת לרתום את המערכות, להפעיל אותן. הם אמרו שלא ייכנסו משאיות לעזה, שהם יעזבו את הממשלה אם ייכנסו משאיות. עובדתית ממשיכות להיכנס משאיות. יש המון דברים שלא קורים והמון הסברים ותירוצים. רק אתמול שוב היה מטען בעזה, בלבנון שוב רחפנים, והכי מטריד אותי המצב ביהודה ושומרון".
אחד בפה ואחד בלב
יושב מצביע פוטנציאלי ומתלבט בינך לבין סמוטריץ' שכבר הביא קבלות על עשייה ביו"ש. מה אתה מביא שהוא לא?
"עשרים שנה פוליטיקאים מתווכחים פה על שילוב חרדים בצה"ל", הוא מזכיר נושא שמפלגת הציונות הדתית ספגה ביקורת לגביו. "אני מתעסק בנושא הזה כבר 12 שנה, ראיתי בזה שליחות לאומית. כשהקמתי את פלוגת תומר של גבעתי, הרמטכ"ל ביקש ממני להסביר לו איך זה ישפיע על האופי של גבעתי. חשבתי קצת ואמרתי לו, אני לא יודע איך זה ישפיע על גבעתי, אבל הרמטכ"ל, אתה יודע איך זה ישפיע על האופי של מדינת ישראל אם בעוד עשר שנים החרדים לא יהיו חלק מצה"ל?
"הייתי מפקד זרוע היבשה, והתוכנית הייתה להקים אחר כך פלוגה בגולני, כל שנה פלוגה במקום אחר. לבנות חטיבות זה לוקח שנים. אני מאמין בשילוב חרדים בצורה פשוטה יותר, פלוגות פלוגות, כמו פלוגות ההסדר. זה אפשרי. אבל אז עזבתי את התפקיד, הלכתי להיות מזכיר צבאי, התחלפו שרי ביטחון. בפועל, מה שקרה זה שהצבא הפר את האמון".
עוד כתבות בנושא
אז הצבא לא רוצה חרדים?
"אני חושב שלצבא תחת כמה רמטכ"לים הייתה אמירה אחת בפה ואחת בלב. מצד אחד אמרו שחייבים לגייס, מצד שני לא באמת מגייסים. בתקופה של גדי איזנקוט, כמות החרדים התחילה לרדת לחלוטין.
"זו מערכת עם שלושה מרכיבים – חקיקה, משרד הביטחון, וצה"ל. אני חושב שבצה"ל מתחילה התקדמות. הספקתי להשפיע על זה, ועדיין צריך יותר. מבחינת חקיקה לא צריך חוק גיוס, יש חוק גיוס לכולם. אני רוצה חוקים משלימים. ראשית חוק הסדרת מעמד המשרת. כל אדם במדינת ישראל חייב להסדיר את המעמד שלו. לא רק בני ישיבות – כולם, כולל ערבים. מי שלא יתייצב ויסדיר מעמד, המדינה לא נותנת לו כמעט שום דבר חוץ מדברים בסיסיים – זכות בחירה, קופת חולים. ושנית, חוק מעמד המשרתים. אני מתכוון שיהיה פה מדרג שירות במדינת ישראל. מי שנותן יותר, מקבל יותר".
אגב החרדים, היו מגעים לריצה משותפת שלכם עם מפלגת "הציבור החרדי" של מוטי לייטנר, שקוראת להשתלבות החרדים בחברה הישראלית. למה זה לא צלח?
"תשאלו אותם. יש דברים שיכולתי לעשות ויש שלא. מאוד רציתי, זה היה קרוב ולצערי זה לא הסתייע. אבל זה לא סותר שנוביל את אותם ערכים שהם מדברים עליהם".
חקיקת החוקים שהזכרת היא מבחינתך תנאי כניסה לקואליציה?
"שני החוקים האלו כן. מבחינתי זה תנאי. ללא חוק המשרתים לא תהיה ממשלה".
אבל כבר אמרת שאתה הולך עם נתניהו.
"אני לא עובד אצל אף אדם, אני עובד אצל עם ישראל. אני נלחם כדי לעשות את זה. נילחם שתהיה ממשלה רחבה, כדי שגולדקנופף לא יהיה האצבע ה־61, וככל שיתמכו בנו יותר, זה יקרה.
"חלק מבחורי הישיבה יוכרו כמשרתים כי אני מאמין בערך לימוד התורה. מי שלומד תורה מבוקר עד לילה, אני מכיר בו לפחות כמו מי שמשרת בגלי צה"ל. יש מעמד תומך לחימה, ויש לוחמים שמקבלים דברים אחרים מהמדינה. דיור למשתכן בעדיפות ראשונה, העדפה מתקנת אמיתית ללוחמים.
"המרכיב השלישי הוא מרכיב הישיבות. הישיבות חייבות להסדיר את המעמד שלהן מול משרד הביטחון. כמו בציונות הדתית, תהיה מערכת פיקוח של משרד הביטחון וצה"ל. היום אין מערכת פיקוח לציבור החרדי.
"כל בעיה אפשר לפתור. הוויכוח הפוליטי תרם לכל הצדדים. אלה עשו הון פוליטי מלגייס ואלה מ'לא נתגייס'. הציבור כולו סובל מזה, גם החרדים, ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. חייבים לטפל בזה, כי זה רק הולך ונהיה יותר חמור. אני מכיר את הדבר הזה היטב. אני רוצה לנוע לכיוון משרד הביטחון, כדי שאוכל לעשות את זה בלי תירוצים. ראיתי שיש עכשיו תוכניות איך לגייס. שלוש שנים היו לכם ולא עשיתם. אני רואה תוכניות להגירה. שלוש שנים הייתם שם, למה לא עשיתם כלום? אנשים עשו שיקולים פוליטיים".
היית מפרק על כך ממשלה בזמן מלחמה?
"המלחמה נגמרה באופן הכולל שלה כבר לפני הרבה זמן. לא הכול זה אולטימטומים. החוכמה היא להפעיל את המערכת ולא לריב איתה כל הזמן. צריך גיוס, וצריך הכרעה. גדי איזנקוט אמר שאני לא הייתי אף פעם בדרג האסטרטגי. זאת אומרת, אני לכאורה גנרל בעייתי. אני יודע למה הוא לא רצה אותי, זה לא אישי, זה עניין תפיסתי. פעורה בינינו תהום אידאולוגית עצומה. כשהוא דוחף להסדרה, אני חושב שצריך להכריע ולחסל את ראשי החמאס. כשהוא דוחף להכלה ואומר שלא על כל טיל תיפתח פה מלחמת מאה שנים, אני אומר שבטיל הראשון זה צריך להיגמר ואז לא תהיה פה מלחמת מאה שנים.
"על מה אני נתפסתי? מה הכי חמור? שאמרתי שחיילי צה"ל הם לפני אזרחי האויב. זה המוסר האמיתי שלנו. אחרי צוק איתן עברתי חטיבה חטיבה, קורס קורס. אמרתי 'שני ציוויים למפקד: הדבר הכי חשוב זה לנצח, לעמוד במשימה. והדבר השני של המפקד – תעשה הכול כדי להחזיר את האנשים שלך חזרה הביתה'. וחטפתי ביקורת. כשחטפו את הדר גולדין תחת פיקודי, הפעלתי כל מה שהיה לי. נהרגו 130 עזתים, מחצית מהם היו מחבלים. וחטפתי על זה. זה המוסר האמיתי, זה לא אני פה לא ערכי. את התפיסה הזו צריך לשנות בצה"ל. אני גאה באחד מתלמידיי המובהקים, הרב אברהם זרביב, שהיה חייל שלי בסיירת גבעתי. אמרתי לו 'זרביב, אתה בחזקת תלמיד שעלה על רבו'".
למחרת הריאיון, בכנס פעילים, טען וינטר כי בתקופת איזנקוט כרמטכ"ל, צה"ל פברק נתונים כדי להימנע מפעולה בעזה: "אוקטובר 2018, חמאס שולח עפיפוני נפץ, בדיוק כפי שהוא חזר לעשות עכשיו. הקבינט מחליט שאם המצב מסלים, ראש הממשלה ושר הביטחון, שאני הייתי המזכיר הצבאי שלו, יהיו רשאים להחליט על תקיפה בעזה. באחד מימי השישי, שכרגיל היו בו הפרות סדר על הגדר, יוצאת הודעה של דובר צה"ל לתקשורת: 'זה היה יום השישי השקט ביותר מזה שלושה חודשים'. בערב, כשאני מסכם את הנתונים, אני רואה שזה בדיוק הפוך. זה היה יום השישי החמור ביותר מזה שלושה חודשים. שקר לדרג המדיני, לסדר את המציאות כפי שנוח – הכול כדי להימנע מתקיפה צבאית בעזה".
הערכת מצב ב־7 באוקטובר | צילום: חיים צח, לע"מ
תצייתו ואז תתלוננו
הזכרת את גלי צה"ל. מה עמדתך לגבי התחנה?
"צריך להעביר לפריפריה. כמו שהזיזו את אמ"ן לנגב, גלי צה"ל יעבור לקריית־שמונה. מי שרוצה גלי צה"ל, נהדר. נשמח שיבוא לשרת בקריית־שמונה. צריך לעבוד חכם, לא על כל דבר לדפוק את הראש בקיר".
היית מוריד לחיילים פאץ' משיח?
"בצה"ל צריכה להיות משמעת, לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה. זה לא היה אצלי ביחידות. ואסור שתהיה סרבנות. קודם כול לא מסרבים פקודה בצה"ל, כי על זה הצבא בנוי".
כלומר, אם אומרים לך לעלות לנמ"ר עם פרמדיקית, אין שאלה.
"לא תחקרתי את זה, אבל אם יש סיטואציה מבצעית, קודם כול תעשו, ובמקביל תתלוננו. המפקדים צריכים לדעת להתמודד עם זה, ולא כל דבר צריך להגיע לוויכוח פוליטי. אני לא סירבתי פקודה בגירוש גוש קטיף אף שחשבתי שזו סכנה למדינת ישראל, ואני מוחה בתוקף על הסרבנות שהייתה פה, שיש לה חלק גדול בהובלה שלנו למלחמה האחרונה. סרבנות זו החלשה של מדינת ישראל".
איפה אתה עומד בנוגע לרפורמה משפטית?
"אני חושב שחובה. אבל בואו נבחן עוד פעם את התוצאות, זה לא ייאמן. מהרעש הגדול שחוללו – עד איפה שאנחנו נמצאים היום. לא זז שום דבר. הפוך, אנחנו תקועים יותר. ברור שמערכת המשפט לקחה לעצמה סמכויות שהן לא שלה. יש לנו תוכנית לזה ואנחנו נציג אותה, כמו לגבי ועדת חקירה".
בראיונות קודמים אמרת שאם הסקרים האחרונים לפני הבחירות לא יהיו טובים, "תוכיח אחריות". אתה נמנע מלומר זאת עכשיו.
"אני אגלה אחריות בזה שאנחנו ננצח. זו האחריות הכי גדולה, ועם ישראל יעזור לנו לנצח. שמעתי את כל הצעקות, רק קיבלתי עוד יותר מוטיבציה ללכת עד הסוף. כל הקמפיין הזה רק חיזק אותי שזה הדבר הנכון לעשות. עד הסוף, עד הניצחון המוחלט".
כמה מנדטים זה מוחלט?
"דו־ספרתי בעזרת השם".
ח"כ אביחי בוארון אמר שאם לא תפרוש, הליכוד ידאג לרסק אתכם. איך אתה מתכונן לזה?
"אני מציע לליכוד שלפני שהוא בא לרסק את עופר וינטר ואת מפלגת עמך ישראל, שילך לגמור לרסק את חמאס במקום לבנות את עזה מחדש. לא מרסקים אחים, מרסקים אויבים. שירסקו את הפרוטקשן, שירסקו את כל הפשיעה שיש פה, את הפיגועים שיש לנו ברשות הפלסטינית. תתחילו בלרסק מה שצריך, במקום לרסק את עצמנו".
עוד כתבות בנושא